231 הצירופים של האותיות העבריות הם מפת היסוד של הדיבור והבריאה.
כל זוג אותיות יוצר "שער" – מעבר אנרגטי שבו שני תדרים נפגשים ומולידים כוח חדש.
הכלי מאפשר לבחור:
בניין – קדמיים (לבנייה) או אחוריים (לסתירה)
אות פתיחה – נקודת מוצא לצירופים
דלוג – המרחק בין האותיות במעגל
כך תוכלו לראות, לחקור ולהגות את השערים, ולגלות כיצד הם פועלים בנפש ובדיבור.
זהו שער לעבודה פנימית, לאיזון בין חסד ודין, ולחקירת צפני השפה העברית.
לתשומת ליבך: מדריך והסבר מקיף על הכלי ועל הרקע הקבלי מופיעים בתחתית העמוד.
רל״א שערים – השיטה, הרעיון הקבלי , והעבודה הפנימית
על פי פירוש הראב״ד לספר יצירה
מה הם רל״א שערים?
רל״א השערים הם 231 צירופים זוגיים של אותיות, שנולדים מחיבור כל אות עברית עם כל שאר האותיות, פעם כראש ופעם כסוף, בלי לחזור פעמיים על אותו זוג.
הם מכונים "שערים" כי כל צירוף כזה הוא פתח שדרכו עובר הכוח הרוחני של האותיות אל תוך המציאות.
הראב״ד מלמד שלא מדובר כאן במשחק לשוני בלבד, אלא במפת היסוד של הבריאה:
הצירופים הקדמיים – לבניין – מייצגים תנועה של שפע, יצירה, הוספה, התגלות.
הצירופים האחוריים – לסתירה – מייצגים פירוק, חזרה לשורש, דין, גבול.
ביחד, הם משקפים את הדופק של המציאות – יצירה והתפרקות, הויה והפסד, אור וחושך.
לשון ספר יצירה – משנה ב׳
"עשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות שבע כפולות ושתים עשרה פשוטות. שלש אמות אמ"ש יסודן כף זכות וכף חובה ולשון חק מכריע בינתים:
עשרים ושתים אותיות חקקן חצבן שקלן והמירן צרפן וצר בהם נפש כל כל היצור ונפש כל העתיד לצור:
עשרים ושתים אותיות יסוד חקוקות בקול חצובות ברוח קבועות בפה בחמשה מקומות אחה"ע בומ"ף גיכ"ק דטלנ"ת זסשר"ץ [בדפוס מנטובה נוסף במשנה זו: קשורות בלשון כשהלבת בגחלת, אחה"ע משמשת בסוף הלשון ובבית הבליעה, בומ"ף בין השפתים ובראש הלשון, גיכ"ק על שלישיתה של לשון נכרתת, דטלנ"ת בראש הלשון משמשת עם הקול, וסצר"ש בין השינים ולשון שכובה ושטותה. וע"ז קאי פי' הרמ"ב:]:
עשרים ושתים אותיות יסוד קבועות בגלגל ברל"א שערים וחוזר הגלגל פנים ואחור וזהו סימן לדבר אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע:
כיצד שקלן והמירן אל"ף עם כלם וכלם עם אל"ף, בי"ת עם כלם וכלם עם בי"ת וחוזרת חלילה נמצא כל היצור וכל הדבור יוצא בשם אחד:
יצר מתהו ממש ועשה אינו ישנו וחצב עמודים גדולים מאויר שאינו נתפש וזה סימן צופה וממיר עושה כל היצור ואת כל הדברים שם אחד וסימן לדבר עשרים ושתים (מניינים) [חפצים] בגוף אחד:"
לשון הראב"ד – הפירוש שעל בסיסו נבנה הכלי
כיצד שקלן והמירן כו' אל"ף עם כולם. פירוש כי אלפ"א בית"א הראשונה מתחלת באל"ף על סדר אב"ג דה"ו ז"ח ט"י כלמ"נ ס"ע פצ"ק רש"ת הרי א' עם ב' ושאר כל האותיות עמהם.
ואח"כ ידלג אות א' ויבא א' עם ג' וי"א אותיות בדילוג אחת אחת עמהם, ואח"כ יתחיל בא' וידלג ב' אותיות וכלם עמהם, ואח"כ ידלג ג' ואח"כ ידלג ה' ואח"כ ו' ואח"כ ז' ואח"כ ח' ואח"כ ט' ואח"כ י' ואח"כ י"א ואח"כ י"ב ואח"כ י"ג ואח"כ י"ד ואח"כ ט"ו ואח"כ ט"ז ואח"כ י"ז ואח"כ י"ח ואח"כ י"ט ואח"כ כ' ישאר א"ל באמצע בצירוף א' עם כולם.
ואח"כ יסדר שישליך הא' לבסוף זה שהיה ראש להיותו סוף כזה, בג"ד ה"ו ז"ח ט"י כ"ל מ"נ ס"ע פ"צ ק"ר ש"ת א', וידלג ע"פ סדר ראשון וישאר באמצע ב"ם ויו"ד אלפ"א ביתו"ת מלמעלה ויו"ד מלמטה. ואח"כ יסדר ג"ד ה"ו ז"ח ט"י כ"ל מ"נ ס"ע פ"צ ק"ר ש"ת א"ב, וידלג כאשר בתחלה וישאר ג"ן באמצע ויו"ד מלמעלה ויו"ד מלמטה.
ואח"כ יסדר ד"ה ו"ז ח"ט י"כ ל"מ נ"ס ע"פ צ"ק רש"ת אב"ג, וידלג כאשר בתחלה ויעלה ד"ס באמצע ויו"ד מלמעלה ויו"ד מלמטה. ואח"כ יסדר ה"ו ז"ח ט"י כ"ל מ"נ ס"ע פ"צ ק"ר ש"ת אבג"ד, וידלג כאשר בתחלה וישאר ה"ע באמצע ויו"ד מלמעלה ויו"ד מלמטה.
ואח"כ יסדר ו"ז ח"ט י"כ ל"מ נ"ס ע"פ צ"ק רש"ת אבגד"ה, וידלג כאשר בתחלה וישאר ו"ף באמצע ויו"ד מלמעלה ויו"ד מלמטה. ואח"כ יסדר ז"ח ט"י כ"ל מ"נ ס"ע פ"צ ק"ר ש"ת אבגדה"ו, וידלג כאשר בתחלה ויעלה ז"ץ באמצע ויו"ד מלמעלה ויו"ד מלמטה.
ואח"כ יסדר ח"ט י"כ ל"מ נ"ס ע"פ צ"ק רש"ת אב"ג ד"ה ו"ז, וידלג כאשר בתחלה ויעלה ח"ק באמצע ויו"ד מלמעלה ויו"ד מלמטה. ואח"כ יסדר ט"י כ"ל מ"נ ס"ע פ"צ ק"ר ש"ת א"ב ג"ד ה"ו ז"ח, וידלג כאשר בתחלה וישאר ט"ר באמצע ויו"ד מלמעלה ויו"ד מלמטה.
ואח"כ יסדר י"כ ל"מ נ"ס ע"פ צ"ק רש"ת א"ב ג"ד ה"ו זח"ט, וידלג כאשר בתחלה ויעלה י"ש באמצע ויו"ד מלמעלה ויו"ד מלמטה. ואח"כ יסדר כ"ל מ"נ ס"ע פ"צ ק"ר ש"ת א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י, וידלג כאשר בתחלה ויעלה כ"ת באמצע ויו"ד מלמעלה ויו"ד מלמטה.
ע"כ סדר אשר לפנים. מכאן ולהלאה רל"א שערים אשר לאחור. (ואח"כ) ויסדר ל"מ נ"ס עפ"צ ק"ר ש"ת א"ב ג"ד ה"ו ז"ח טי"כ ויבא ל"א באמצע ויו"ד למעלה ויו"ד למטה. ואח"כ יסדר מ"נ ס"ע פ"צ ק"ר ש"ת א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י כ"ל, ויבא מ"ב באמצע ויו"ד למעלה ויו"ד למטה.
ואח"כ יסדר נ"ס ע"פ צ"ק רש"ת א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י כל"מ, ויבא נ"ג באמצע. ואח"כ יסדר ס"ע פ"צ ק"ר ש"ת א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י כ"ל מ"נ, ויבא ס"ד באמצע. ואח"כ יסדר ע"פ צ"ק רש"ת א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י כ"ל מנ"ס, ויבא ע"ה באמצע. ואח"כ יסדר פ"צ ק"ר ש"ת א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י כ"ל מ"נ ס"ע, ויבא פ"ו באמצע.
ואח"כ יסדר צ"ק רש"ת א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י כ"ל מ"נ סע"פ, ויבא צ"ז באמצע. ואח"כ יסדר ק"ר ש"ת א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י כ"ל מ"נ ס"ע פ"צ, ויבא ק"ח באמצע. ואח"כ יסדר רש"ת א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י כ"ל מ"נ ס"ע פצ"ק, ויבא ר"ט באמצע. ואח"כ יסדר ש"ת א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י כ"ל מ"נ ס"ע פ"צ ק"ר, ויבא ש"י באמצע. ואח"כ יסדר ת"א ב"ג ד"ה ו"ז ח"ט י"כ ל"מ נ"ס ע"פ צ"ק ר"ש, ויבא ת"ך באמצע.
ואלו הן הרל"א שערים של אחור והם הופכים את הבריאה לקדמותה כי הם מצד הדין, והראשונים להויה וסימנם יוצר הכל הוא ה' צבאות שמו, והאחרונים להפסד.
וצא"ל כי בכל אלפ"א בית"א ואלפ"א בית"א צריך שיבא סדור הדלוג כמו שבארתי בא', ולפיכך יבאו יו"ד אלפ"א ביתו"ת ממעל למרכז ויו"ד מלמטה והמרכז באמצע, וכל אלפ"א בית"א מאלו של מעלה למרכז ושלמטה ממרכז הם מכ"ב אותיות ונמצא שמספר כולם רל"א שערים לבנין, כי י"א פעמים עשרים הם ר"כ וי"א מרכזים הרי רל"א לבנין וכן לסתירה.
ועוד צא"ל שלכל האלפ"א ביתו"ת הן לפנים הן לאחור הראשונה מהם כ"ב אותיות והשניה י"א ולפיכך פועלים, וזהו פירוש שקלן אי זה אות יתחבר וישתוה עם חבירו מכל רל"א שערים וחלופן. והמירן זה שהיה ראש להיות סוף וזה שהיה סוף להיות ראש: א' עם כלם וכלם עם א'. וכן הדין לכל כ"ב אותיות כמו שפי' לעיל:
וחוזרת חלילה ברל"א שערים. והטעם ליציאת הרל"א שערים וכל לשון בגלגול אלפי ביתות, לפי שאם תעשה עד"מ עשרים ושנים עיגולים זה בתוך זה, ויהיה בכל א' מהם כ"ב אותיות אז תראה בעיניך איך כל הדבורים והלשונות יצטרפו מתוך גלגולם ברל"א שערים. וי"א רכ"א ומביאים ראיה מדרז"ל במסכת יומא כוס דדוד מחזיק מאתן ועשרים וחד לוגא שנאמר כוסי רוי"ה בגימ' הכי הוו. ואין ביניהם חילוק אלא למ"ד רכ"א מונה מרכזיהם א' ולמ"ד רל"א מונה מרכזיהן י"א:
הרעיון הקבלי שמאחורי השיטה
א. אותיות ככוחות חיים
בקבלה, האותיות הן כלים לשפע אלוקי. כל אות היא תדר חי של אנרגיה רוחנית.
כששתי אותיות מתחברות, הן יוצרות שער אנרגטי שבו שני תדרים שונים נפגשים ויוצרים מהות חדשה.
ב. סדרים ודילוגים – גילוי הצפנים
סידור האותיות במעגל מאפשר לראות את כל רל״א הצירופים בעזרת דילוגים קבועים.
הדילוג הוא המרחק הרוחני בין האותיות, והוא משנה את טיב השער שנפתח.
ג. לבניין ולסתירה – המחזוריות
הקדמיים פועלים מצד החסד (הרחבה ויצירה),
האחוריים מצד הדין (סגירה וצמצום).
כמו נשימה – שאיפה ונשיפה – שניהם נחוצים לאיזון.
איך זה פועל בנפש ובדיבור
השערים הפנימיים: כל צירוף מחבר שני כוחות נפשיים שונים, ומאפשר להם לפעול יחד.
הדיבור היוצר: אמירת הצירופים בקול או בלחישה מודעת "מטעינה" את המילים באנרגיה מדויקת.
אימון רוחני: חזרה על צירופים עם כוונה ממוקדת פועלת גם בתודעה וגם בגוף, ויכולה להשפיע על מצב הרוח, ההשראה והבהירות.
שימוש בכלי האינטראקטיבי
בחר בניין – קדמיים (לבנייה) או אחוריים (לסתירה).
בחר אות פתיחה – נקודת המוצא האנרגטית שלך.
בחר דלוג – המרחק בין האותיות במעגל.
קבל את רשימת השערים והתחל לחקור, להגות, או לשלב אותם בדיבור.
מה אפשר להבין ולעשות
חקירה אישית – מציאת שערים שפותחים השראה או ריכוז.
איזון חסד ודין – שימוש משולב בשני הבניינים.
פיתוח הדיבור – הטמעת תדרים ייחודיים במילים שאתה אומר.
לימוד צפנים – גילוי מילים או ביטויים שמכילים שערים משמעותיים.